"מי שלא מאוהב לא סובל", אמר לפני כמה שנים המשורר הדגול אבי ביטר וכמעט
וסיכם את התורה כולה על רגל אחת. ובכן, מהי בעצם אהבה? האם היא רגש, צורך או סתם המצאה של בני אדם שמבקשים יחס חם?
חג האהבה (עוד המצאה של השד יודע מי) חל מחר ובטח יפציצו לכם ברדיו את כל השירים המתקתקים מלאי הסוכר (שמישהו יוציא כבר את ברברה סטרייסנד מחוץ לחוק), שיספרו על אהבה אינסופית וגעגוע לאהוב בכל רגע נתון (ומי שעושה את זה – שיקום). אז לרגל החג, קבלו עשרה שירים על אהבה קצת אחרת, כזו שעושה משהו בלב, אבל לא תמיד זה נגמר טוב. ואל תשכחו לקנות מתנות לאוהבים אתכם, אחרת לא יהיה לכם לאן לחזור.
ללוי יש עוצמות קול ששייכות לגדולים באמת, והוא מנצל את כל המנעד בשביל לרגש ולהרטיט. השיר הזה, משנות התשעים המוקדמות, הוא אולי העצוב ביותר שלו בכל הקשור לאהבה (ויש הרבה עצב אצלו). גם בחלוף השנים הוא מצליח לדכא את מי ששומע ולתת הרגשה שהוא מתכוון לכל מילה. וזה בעצם אומר עליו הכל.
שורת המחץ: "אהבה אמיתית לכאב נולדה, אהבה אמיתית רק בלב ילדה. כמו האש בנשמה את גופי שרפה, לעולם לא אמצא את האהבה"
יוצרים: דני שושן (מילים), לחן עממי
שרעבי הוא רומנטיקן אמיתי, אבל בשיר הזה נדמה שהוא הולך רחוק מדי כשהוא מפזר הבטחות שגם מועמד לראשות הממשלה לא יכול לקיים. ההתרפסות שלו בפני הבחורה גורמת בשלב מסוים להרגשת בחילה ומחנק. שיר שעדיף שאשתך/חברה שלך לא ישמעו, כי אם כן - תתחיל לחשוב איך להביא אבנים מהירח.
שורת המחץ: "אתן לך אוצרות מלב הים, מה שרק תרצי, מה שתבקשי, אם עודך שלי"
יוצרים: עמית צח (מילים), בועז שרעבי ועמית צח (לחן)
אמנם מדובר בשיר ישן מאוד, אבל המילים שלו עדיין מרטיטות ומעציבות כאחד. שיר פרידה אולטימטיבי על אהבה לא ממומשת שכתב לארמוני חברה לשעבר שלום חנוך. לימים פיתח ג'ורג קונסטנזה את השיטה והפך את המשפט של ארמוני לפשוט יותר: "זה לא את, זה אני". אבל בניגוד אליו, אצל ארמוני זה פשוט עצוב.
שורת המחץ: "אתה יקר לי איך אסיים, הדף נגמר והכתב מתעקם. אוהבת אותך, עוזבת אותך. והבוקר מאיר"
יוצר: שלום חנוך (מילים ולחן)
אולי היו אלה סממני הפרידה המתקרבת מאשתו, אבל גולן מביא אותה בביצוע מושלם וקורע לבבות שמצליח לחדור כל שריון או לב אטום. שיר אהבה/אכזבה אולטימטיבי שמראה את הפוטנציאל של גולן כשהוא שר בלדות ואוהב באמת ולא מחפף עם איזה יפיופה לא מוגדרת. ואם אחרי המילים הבחורה לא חוזרת, כנראה שהיא לא שווה כלום.
שורת המחץ: "תדעי שאת הולכת, הים סוער אין שקט, ורק דמעות זולגות שוטפות את כל כולי"
יוצרים: יוסי בן דוד (מילים), קירוקס פפדופולוס (לחן)
מסיקה רצתה שיר אהבה אבל יצא לה שיר שהופך את האישה לשטיח. כולם התרכזו בפזמון ובמילה מאמי, עד ששכחו להקשיב ליתר הטקסט שמבטל את הבחורה והופך אותה לעבד נרצע עבור הגבר שעושה בה כרצונו, כזו שמוכנה לשכוח הכל העיקר שהגבר שלה יופיע. באמת מאמי, מה נהיה ממך?
שורת המחץ: "נשכחת מלבך אך מבטך לנצח יישאר איתי, אז בוא ותגלה אותי"
יוצר: איתי פרל (מילים ולחן)
גוב תמיד היה רומנטיקן (בניגוד לדמויות ששיחק בסרטים), אבל החיבור שלו עם עמיר בניון מוציא ממנו את המקסימום, לטוב ולרע. גם הוא, כמו מסיקה, מבטל את עצמו בפני הבחורה והופך לחומר ביד היוצר בידיה. אם מתעלמים ממשמעות המילים יש פה אחלה של שיר, אבל אנחנו לא פה בשביל להתעלם.
שורת המחץ: "אני תלוי בך ואני גם לא, ואין כמוני מבצע כל משחק שתדרשי ממני. ממני וממך"
יוצר: עמיר בניון (מילים ולחן)
השיר הזה הפך ללהיט בישראל, שרוקדת אותו בטראנסים, שרה אותו בצמתים ומדקלמת כל מילה בערבית. כמעט כמו היוונית, גם כאן אף אחד לא מבין את המילים ומרשה לעצמו לפזז בלי הכרה בזמן שהזמרת בוכה על מר גורלה ומבקשת את אהובה שנעלם מחייה לפני שתמות. עכשיו תרקדו.
שורת המחץ: "כמה מחיי שהיו לפניך אבדו. זהו עבר אבוד, אהובי. לא ראה ליבי לפניך שמחה, לא טעם מהחיים פרט לטעם הכאב והסבל"
יוצרים: שפיק אחמד (מילים), מוחמד עבדול ואהב
בוגרת רימון זורקת בשיר הזה רימון הלם ומנסה להסביר איך עוקרים מישהו מתוך הלב. מי שיקשיב טוב ישמע איך האהבה, זו שאמורה לשמח, היא כמו סרטן שגומר לכורם את החיים. תחשבו על זה טוב כשאתם רוצים להביא אהבה באמצעות הביטוי אני חולה עלייך.
שורת המחץ: "להשתעל ולירוק, להזיע אותך החוצה, כי לא נשאר מקום יותר בתוך הגוף שלי"
יוצרת: איה כורם (מילים ולחן)
כששומעים את המקור של בנאי מגלים אוהב שחושש שהאהבה שלו שלווה ורגועה מידי ומחפש מיד איזו צרה שתנחת עליו. בשנים האחרונות נעשו כמה
חידושים לשיר הזה (הראל סקעת, יוסי אזולאי) שבמילים עדינות אפשר להגדיר אותם כהתעללות של ממש. המסקנה: יש דברים שאסור לגעת בהם, ממש כמו מערכת יחסים שמתנהלת על מי מנוחות.
שורת המחץ: "יפה שלי, את יחידה ומכושפה שלי, מאור השחר עד לבוא לילי, אוהב אותך, אוהב עדיין"
יוצרים: ז'אק ברל (מילים ולחן), תרגום לעברית: נעמי שמר
לבנאי הצעיר שברו את הלב והוא החליט לנקום בשיר שנאה לאהובה שעזבה. הוא מתקשה להיות לבד ומנסה להבין למה היא לא רוצה להיות איתו, וכמו כל החארות שבנינו זה נגמר ב"איחולים" לבביים לחיים של גיהינום לצד השני, רק בגלל שבחרו אופציה אחרת. רואים שדוד יוסי לא לימד אותו כלום.
שורת המחץ: "אני כועס ומקווה שתיכשלי, שתמשיכי לרעות ולפחד משיגעון. אמן תישארי לבד לנצח"
יוצר: אביתר בנאי (מילים ולחן)
